איך מגישים תביעה ייצוגית?

כללי – מהי תביעה ייצוגית / תובענה ייצוגית?

תביעה ייצוגית היא הליך שבו אדם או גוף תובעים בשמם של אנשים אחרים מן הציבור, שתביעות כל אחד מהם דומות או זהות זו לזו, מבלי לקבל הסמכה מראש לפעול בשם אותם אנשים.

מנגנון ההצטרפות הקבוע ב"חוק תובענות ייצוגיות" הינו מסוג opt-out, כלומר, כל מי שעניינו האישי נכנס תחת הגדרת הקבוצה התובעת (עד למועד החלטת בית המשפט בבקשה לאישור התובענה), נכלל בתובענה, אלא אם ביקש לצאת ממנה.

פעמים רבות מתקשרים לקוחות למשרדנו בבקשה להצטרף לתביעה ייצוגית שכבר קיימת ומתנהלת. ברוב המקרים אין צורך בכך, ומספיק לבחון האם נסיבותיו האישיות של הלקוח תואמות את הגדרת הקבוצה, על מנת ליידעו כי התביעה הייצוגית כוללת גם אותו.

התביעה הייצוגית היא כלי חשוב להגברת האכיפה של זכויות, שלגביהן התביעה הפרטנית אינה הליך יעיל ומעשי, ובכלל זה תביעות שסכומן זניח לעומת עלות התביעה, או תביעות הסובלות ממחסומי תביעה אחרים. התביעה הייצוגית היא כלי חשוב לתביעת זכויות של ציבור גדול הנפגע ממעשה של גורם אחד המרכז בידו כוח רב. היא מיועדת להביא בצד אכיפת הזכויות גם להרתעת אותם גורמים מפגיעה בזכויות של רבים. לתביעה הייצוגית נודע תפקיד חשוב בתחום הצרכנות לסוגיו ובתחום ניירות הערך, וכך בהסדרת התנהלותן הכספית של רשויות מקומיות.

על חוק תובענות ייצוגיות

חוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006, נחקק לאחר שעילות תביעה ספציפיות שהתאימו להגשת תביעות ייצוגיות היו מפוזרות במספר דברי חקיקה. חקיקת חוק תובענות ייצוגיות נועדה, בראש ובראשונה,.
החוק ריכז את הנושאים שבהם ניתן להגיש תובענות ייצוגיות

כיצד התובענה הייצוגית משפרת את חיינו ?
התובענה הייצוגית ככלי אכיפה פרטי
התובענה הייצוגית ככלי יזמי בידי רשות ציבורית ועמותות
בניגוד לכלל לפיו על התובע להחזיק עילת תביעה אישית, העניק המחוקק לרשויות ציבוריות ועמותות את האפשרות להגיש תובענה ייצוגית גם אם אין להן עילת תביעה אישית. זכות העמידה המיוחדת שניתנה לעמותות וארגונים מעידה על מהמטרה הראשית של החוק – לשמש ככלי להשגת מטרות לתועלת הציבור.

התובענה הייצוגית ככלי יזמי בידי האדם הפרטי
האכפתי
העצבני
התפסן – מנצל ההזדמנויות
היזם
המתלונן
התובענה הייצוגית ככלי יזמי בידי עורך הדין

בתזכיר החוק[1] נאמר כי "פעמים רבות עורך הדין הוא שיוזם ומנווט את התובענה הייצוגית, ולא התובע." למעשה, היה צריך יוזם החוק להפריד בין הייזום של הגשת התובענה לבין הניווט של התובענה הייצוגית. אכן, פעמים רבות עורך הדין הוא שיוזם את התובענה הייצוגית ומאתר את התובע המתאים. אך תמיד, ולטובת כל הצדדים כדאי שכך יהיה, עורך הדין הוא שמנווט את ההליך.
למעשה, חוק תובענות ייצוגיות נתן לעורך הדין את האפשרות לשמש כזרועו הארוכה של הציבור, וכך הוא צריך לפעול. מרגע שהוגשה התובענה, מופקע עניינו של התובע לטובת הציבור, ונסיבותיו האישיות הן רק דוגמא, שבאה לתאר בעיקר את התנהלות הנתבעת, כלפי כל חברי הקבוצה.
5. איך מתחילים

העילה קוראת לך!
על אילו עניינים ניתן להגיש תובענה ייצוגית ? העילות המפורטות בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות
בדיקה ראשונית – http://www.tazkirim.gov.il/Memorandum_Archive/Attachments_2005/105_x_AttachFile.pdf
מי משלם ?

כאמור לעיל, עורך הדין הוא סוג של יזם בתובענות ייצוגיות. במקרה של הצלחת התביעה, שכר הטרחה משולם לעורך הדין המייצג את התובע ואת הקבוצה המוגדרת בתביעה הייצוגית, על ידי הנתבעת. כך או אחרת, התובע הייצוגי אינו נדרש לשלם את שכר הטרחה בגין הייצוג המשפטי.

לעיתים נדרשת חוות דעת של מומחה כלכלי או אחר, לצורך אומדן גודל הקבוצה, הנזק ההיקפי וכד'. במקרים שכאלו ניתן להעזר בקרן למימון תובענות ייצוגיות שהוקמה לפי חוק תובענות ייצוגיות ומסייעת פעמים רבות במימון עלות שכר טרחתו של המומחה.

כמו כן ניתן להסתייע בקרן למימון תובענות ייצוגיות על מנת לגדר את הסיכון שבפסיקת הוצאות כנגד התובע הייצוגי, שכן הקרן מעניקה שיפוי בשיעור של עד 80% מהסכום שייפסק כנגד התובע הייצוגי, במקרה של הפסד בתיק. מעבר להיבט הכספי של התמיכה, יש בתמיכת הקרן למימון ייצוגיות אלמנט של הרגעה המאפשר לתובע הייצוגי אורך רוח ורוגע למול נסיונות שגרתיים של הנתבעות לטעון כי יהיה עליו לשאת בהוצאותיהן.

יצויין כי בתזכיר לחוק, ביקש המחוקק לקבוע כי "כדי לא להרתיע תובעים מייצגים פוטנציאלים, מוצע כי אף אם בית המשפט דחה בקשה לאישור תובענה ייצוגית או דחה תובענה ייצוגית לאחר אישורה – ישא כל צד בהוצאותיו". ואולם, נוסח זה לא הגיע לידי גמר ובשנים האחרונות, לנוכח ריבוי תובענות ייצוגיות בנושאים שנתפסו בעיני בית המשפט כשוליים, פוסקים בתי המשפט הוצאות כנגד מבקשים, אולם אין מדובר בהוצאות "ריאליות" הנהוגות בהליכים רגילים.

גמול לתובע המייצג

התובע הייצוגי נוטל על עצמו מספר סיכונים, אשר הערכתם תשתנה מענין לענין, וכן מאדם לאדם.

ככלל, הסיכונים שנוטל על עצמו התובע המייצג כוללים סיכון כספי בדבר נשיאה בהוצאות משפט במקרה של הפסד, ביטול זמנו לריק במקרה של כשלון התביעה וההתמודדות הנפשית עם הגשת תביעה כנגד גופים ותאגידים גדולים ומתן עדות בבית המשפט. כמו כל ענין בחיים, ככל שהבנת התובע הייצוגי בהליך תגבר, יקטן העומס הנפשי ותצומצם אי הוודאות.

על הסיכונים שלקח על עצמו התובע הייצוגי, במקרה של הצלחת התביעה הייצוגית, הוא מתוגמל בתשלום גמול מיוחד, המתקבל מהנתבעת ובהתאם לפסיקת בית המשפט. שיעור הגמול משתנה מענין לענין ואף משופט לשופט, ואינו קבוע בחוק או בפסיקה.

שכר הטרחה לעורך הדין

פעמים רבות התחושה הציבורית היא כי עורכי הדין גורפים עשרות ומאות אלפי שקלים בתביעה ייצוגית שצלחה, בעוד חברי הקבוצה הנפגעת מקבלים 4 שקלים שלא מועילים להם במאומה, ולעיתים דווקא מייצרים תחושה שמישהו אחר נהנה על חשבונם.

יחד עם זאת, בראיה קצת יותר רחבה ניתן להבין כי אלמלא עבודתם של אותם עורכי דין, לא היו מתרחשים שינויים בחברה הישראלית. לעיתים שינויים קטנים, לעיתים גדולים. אך הם מתרחשים. את הסיכון העיקרי לכשלון תביעה ייצוגית לוקחים על עצמם עורכי הדין. אם יכשלו בזיהוי התביעה הנכונה או בניהולה, לא יזכו לשכר טרחה כלל.

זמן הוא המשאב היקר ביותר שיש לכולנו, וניהול תובענות ייצוגיות דורש השקעה רבה. לעיתים פעילות עורכי הדין באה במקום או בנוסף לפעולות פיקוח של המאסדר, שלא הצליח למלא את מחוייבותיו כלפי הציבור בצורה המיטבית. על כן, ובהתחשב בכך שאת שכר הטרחה משלמים הנתבעים, יש לתמרץ את עורכי הדין בשכר נאה לפועלם, כאשר הצליחו להביא תועלת לציבור.

שיעור ההצלחה של תביעות ייצוגיות בישראל.

6. קצת על ההליך

למרות הצליל הדומה, תובענה ייצוגית אינה בהכרח תביעה ייצוגית. המונח "תובענה" כולל בתוכו גם "בקשה" ועוד מיני כותרות להליכים משפטיים אחרים.

הליכי תובענות ייצוגיות מחולקים לשניים. בניגוד להליך אזרחי רגיל, בשלב הראשון לא מוגשת תביעה ייצוגית, אלא בקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית. הליך זה הפך במהלך השנים להליך העיקרי. רוב התובענות הייצוגיות מסתיימות בשלב זה ולא מגיעות למיצוי השלב השני – של בירור התביעה הייצוגית לגופה ומתן פסק דין.

במסגרת הדיון בבקשת האישור, מגיש המבקש בקשה לאישור תובענה ייצוגית ובה יפורטו כל הנסיבות העובדתיות והמשפטיות הקשורות באירוע בו עוסקת התובענה.

בניגוד לסכסוך אזרחי בין שני צדדים שמכירים אחד את השני, בתובענה ייצוגית לתובע ישנה נחיתות מידע מובנית בכל הקשור להתנהלות הכללית של הנתבעת. למרות פערי המידע, לא כל מה שברור לתובע מבחינה אינטואיטיבית יתקבל בבית המשפט ללא ראיה, ואף לא יעביר את נטל ההוכחה, אלא במקרים חריגים. על כן, כבר בשלב הראשון רצוי להצטייד בראיות שיהיה בהן כדי להעיד על התנהלותה הכללית של הנתבעת, חוץ מהסיפור האישי של התובע.

החל מחודש מאי 2018 נגבית אגרה בעת פתיחת ההליך, כנגזרת של מקום פתיחת ההליך. האגרה בעת פתיחת ההליך בבית משפט השלום הינה בסך של 3,000 ₪ ובבית המשפט המחוזי האגרה המשולמת בעת פתיחת ההליך הינה בסך של 5,500 ₪. סכומים אלו משקפים חלק מסכום האגרה, ויתרת האגרה (בסך של 5,000 ₪ נוספים בבית משפט השלום ו – 10,500 ₪ בבית משפט המחוזי) תשולם על ידי התובע הייצוגי אם ולאחר שתאושר הבקשה לניהול התביעה כייצוגית, אולם לאחר אישור התביעה כייצוגית, כבר הוקטן הסיכון העומד למבקש באופן משמעותי ביותר, וברובם המוחלט של המקרים יזכה לקבל את תשלומי האגרה בחזרה, בנוסף לגמול הצפוי לו.

7. הצלחה של תובענה ייצוגית

פסק דין לטובת הקבוצה – תובענה ייצוגית מוצלחת עשויה להסתיים במספר דרכים. רק בחלק קטן מהמקרים התביעה הייצוגית מסתיימת בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט המכריע בסכסוך ומורה לנתבעת כיצד לפעול בעתיד ו/או להשיב כספים לחברי הקבוצה.

הסדר פשרה – פעמים רבות, לפני או אחרי אישור התובענה כייצוגית, מגיעים הצדדים לפשרה, שמאושרת על ידי בית המשפט לאחר שפורסמה להתנגדויות והועברה לקבלת התייחסות היועמ"ש. בית המשפט רשאי שלא לאשר את הפשרה המוצעת ובדרך כלל, בהתאם להערותיו, ככל שישנן, משנים הצדדים את נוסח הסדר הפשרה.

הסתלקות – למרות הקונוטציה השלילית של המונח והשימוש שנעשה בהליך זה כדי לסגת מתובענות, הליך זה טומן בחובו גם יתרונות שונים, שכן במסגרתו ניתן לגבש את אותן יתרונות של הסדר פשרה, מבלי שהדבר ייחשב כמעשה בי-דין כלפי חברי הקבוצה (שיוכלו לחזור ולהגיש תביעה בעתיד באותו ענין) ובזמן קצר יותר.

8. פנקס התובענות הייצוגיות

בפנקס התובענות הייצוגיות מתפרסמות כל הבקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו לבתי המשפט ברחבי הארץ. החל מאמצע שנת 2014 מתפרסמות התובענות באופן אוטומטי על ידי הנהלת בתי המשפט, ובכך נמנעה תקלה של אי-פרסום תובענה בפנקס, אשר בשנים הראשונות הוזן במידע באמצעות באי הכוח המייצגים.

הרישום בפנקס נועד ליידע את הציבור בעניינה של התובענה שהוגשה, וכן על מנת למנוע הגשת תובענות נוספות באותו ענין או שעולות בהן שאלות דומות של עובדה או משפט, בשם אותה קבוצה. ניתן להבחין בפנקס במספר רב של תביעות שעוסקות בסוגיות דומות של עובדה או משפט, אך בדרך כלל הן מוגשות בשם קבוצות שונות. כך למשל, תביעה ייצוגית בענייני ארנונה יכולה להיות בעלת שאלות משפטיות דומות, אך מיקום חברי הקבוצה בחיפה או בירושלים, עשוי להביא לפתיחת שני הליכים.

לינק לפנקס תובענות ייצוגיות הישן (עד 26.5.2011):

http://elyon1.court.gov.il/heb/tovanot_yezugiyot/list.htm