פסיקה ראשונית של בית המשפט המנהלי בעניין מענקי קורונה
ביום 3.1.2022 ניתן על ידי בית המשפט המנהלי בחיפה פסק דין מנומק בערעור על החלטת וועדת הערר לענייני קורונה. בפסק הדין יש הנחיות ברורות לרשות המסים ולוועדת הערר כיצד לפעול בהמשך, אך נדמה שזה עדין מעט מידי, ובעיקר מאוחר מידי.
בית המשפט המנהלי קיבל את הערעור של חברת ב.ג בטחון הצפון (עמ"נ 27710-06-21), וקבע כי סכום המענק שינתן לה יהיה לפי הנוסחה שנקבעה בחוק, ובכך דחה את החלטת וועדת הערר שאישרה את החלטת רשות המסים שביקשה להקטין את המענק.
בית המשפט ביקר את התנהלותה של רשות המסים, אשר העלתה כנגד החברה טענות שונות בכל שלב של הליכי ההשגה והערר, ולא איפשרה לחברה זכות טיעון כנגד החלטותיה לשנות את תוצאת נוסחת המענק. כמו כן, בית המשפט ביקר את הנסיון של רשות המיסים לטעון בהליך זה כי יש להפחית את המענק משום שהחברה המבקשת היא "עסק עונתי", כאשר במקביל לכך טענה רשות המיסים כנגד חברה אחרת, כי אין להתחשב בהיותה "עסק עונתי". כל זאת, בנוסף לכך שממילא הרשות לא הציגה קריטיונים למשמעות המונח "עסק עונתי".
נוסף על כך, דחה בית המשפט המנהלי את עמדת וועדת הערר, לפיה איחור של 68 ימים במתן החלטת רשות המיסים בהשגה, הינה איחור קצר שאין בצידו סנקציה. בית המשפט קבע כי בהתחשב בתכלית המענק ובהתאם לפרשנותו את קביעת המחוקק למתן תשובה להשגה בתוך 120 ימים, קבע בית המשפט כי גם לנוכח האיחור בתשובה להשגה, לא ניתן היה לפטור את רשות המסים בלא כלום לנוכח האיחור במתן התשובה להשגה. יחד עם זאת, בית המשפט נזהר מקביעת כלל אחיד בנוגע לקבלת ההשגה במקום בו היה איחור במתן התשובה להשגה, ומותיר את הענין לפרשנות בהתאם לנסיבות המקרה.
בשולי הדברים נציין כי בית המשפט העיר הערה חשובה בענין נטל הראיה המוטל על הרשות בבואה לטעון כי ניתק הקשר הסיבתי בין ההשפעה הכלכלית של הקורונה על התוצאות העיסקיות של העסק, וקבע כי עליה להצביע על ממצאים עובדתיים מהימנים המעמידים בספק את קיומו של הקשר הסיבתי, ואין להסתפק בטענות בעלמא. ואולם, מלבד התייחסות לעסק שהפסיק את פעילותו לפני בוא הקורונה, לא התמלא כלל זה בתוכן ממשי בנוגע להיקף הבחינה העובדתית, ולנוכח העמדה הגמישה של וועדת הערר בנוגע לסמכות הרשות לשנות את מקדם ההשתתפות בהוצאות קבועות, ספק אם די בכך.
ציבור העסקים המתין תקופה ארוכה לפסיקה משמעותית בענין מענקי הקורונה, ולנוכח חלוף התקופה להגשת בקשות למענקים ובמרבית המקרים גם להגשת השגות ועררים חדשים, ספק אם פסיקה זו תוכל לסייע למי שעניינו האישי כבר הסתיים בהפחתת סכום המענק.
